SPD
Sensory Processing Disorder – הפרעה בעיבוד החושי

אם תסתכלו מסביבכם ובבית ואולי אפילו על עצמכם, תגלו שתופעה זו קיימת אצל רבים.
הימנעות ממגע, רגישות לריחות, צלילים וקולות מסוימים, קושי בהתנהלות במרחב (אנשים המוגדרים כמסורבלים), העדפה למאכלים מסוימים, קושי במעבר בבגדים בחילופי עונות
וגם לפעמים אותם הילדים שיושבים בצד ולא משחקים עם שאר חבריהם.

זוהי רק רשימה חלקית של התסמינים האופייניים להפרעה בעיבוד החושי.
כאשר העיבוד אינו תקין המוח אינו יכול לארגן את המסרים החושיים. הילד- לצורך העניין, אינו יכול להגיב למידע החושי על מנת להתנהג בדרך משמעותית ועקבית. הוא עלול להתקשות בשימוש במידע החושי על מנת לתכנן ולבצע פעולות הנדרשות ממנו ומתוך כך מה שקשור ללמידה יהיה לו קשה. שימוש בעיפרון, תפישת כדור, מזיגת מים מבקבוק לכוס, שינוי בהתנהגות בהתאם לנסיבות (שיעור מול הפסקה), יכולות לרכוש חברים, יכולות למידה וכו'.

בכל קטגוריה קיימים שלושה מצבים:

תגובתיות ייתר-הימנעות
מצב בו הגוף מקבל את הגירויים מחוץ ומַפְנִים אותם בעוצמות מאוד חזקות.
כאשר הילד נמצא בסיטואציה שאינה נוחה לו, הוא נמנע ממנה וכך נמצא בשליטה והגנה על עצמו.

תת-תגובתיות???
מצב של חוסר בתחושה העמוקה שאותה אנו מקבלים ממערכות הגירויים השונות שנמצאות בגוף.
קיים קושי בקליטת המידע במוח וארגונו לשימוש היומיומי.
ילדים שיש להם חוסר בתחושה זאת, בדרך כלל אין להם מודעות גופנית.

צמא לריגושים –עוד
מצב של חיפוש גירוי (שקיים בו חוסר), באופן קיצוני.

ניקח לדוגמא את חוש המגע, קטגוריה שיש לה השלכה ונגיעה בחיי היום יום שלנו בכל עת ועת.

ילד בעל תגובתיות יתר- הימנעות
הימנעות מלכלוך, משחק בארגז החול, אנשים, בעיה עם מרקמים שונים של מזון, בגדים, תפרים תוויות וכן חוויות הקשורות במגע.

השפעה
קושי ביצירת קשרים חברתיים, בידוד, העדפה בכיתה לשבת לבד, העדפה למאכלים בעלי מרקמים מסוימים (יבש, רך, צמיג, קשה), תחושה של כאב בעור.

בחיי היום יום
הילד נמצא במצב של תגובתיות יתר- היפר.
מתח מהילדים שמסתובבים בהפסקה, מאלו המשחקים בארגז החול, מהיושבים לידו בכיתה שחלילה לא יגעו בו (דבר הגורם להסחה מלאה של הילד ממהלך השיעור), סלידה מאוכל שלא מסוגל לגעת בו עד כדי ויתור עליו.
הילד נמצא במצב של לחימה ולעיתים התגובות שלו יכולות להיות עוינות, תוקפניות ולעיתים פאסיביות - הימנעות, קפיאה במקום.
הוא למעשה רוצה להיות עם החברים שלו, לשחק, להיות מרוכז בכיתה - הוא פשוט אינו מסוגל.

ילד בעל תת- תגובתיות- ???
אינו מודע לגופו, אם פניו מלוכלכות, בגדיו מסודרים, עשוי שלא לחוש במגע (כאב, חום, קור, רעב).

השפעה
התלבשות ברישול, עשוי להיפגע מאחר ואינו קולט נכון תחושות כגון כאב, קור וחום.
אוכל ללא הרף - אין מודעות לתחושת הרעב.

בחיי היום יום
הילד נמצא במצב של חוסר יוזמה, פאסיביות, הסתגרות, יתקשה לפעול עם ילדים אחרים, יראה כמרחף, יזדקק לגירוי חזק כדי להגיע למצב של עוררות.

ילד הצמא לריגושים- עוד, עוד
נתקל ומתנגש באנשים, אוהב חיבוקי דב, "רואה" בידיים, מחפש כמה שיותר לגעת . מזון, חול, בוץ, ליכלוך אינם מרתיעים אותו - ההפך.

השפעה
צמא למגע, מחפש חוויות וריגושים בהתאם, אוהב מקומות רועשים והמוניים, לעיתים ייחשב כלא נעים.

בחיי היום יום
בהפסקות יהיה הראשון לרוץ למגרש המשחקים, לעיתים קרובות יואשם בקטטות וייחשב כילד בעייתי מעצם הדחף שלו למגע ואף ייחשב כהיפראקטיבי מאחר וקשה לו לשלוט בדחפיו.

זה נראה כמו ADHD, נשמע כמו ADHD, אז זה חייב להיות ADHD.

לעיתים התסמינים של ההפרעה בעיבוד חושי חופפים לאלו של קשי הלמידה ו/או הפרעות קשב וריכוז היפראקטיביות. אולם יש לציין שלא כל ילד המאובחן כ- ADHD, יהיה בעל הפרעה בעיבוד חושי.
אותו ילד הצמא לריגושים מול הילד הנמנע המצוי במתח ולעיתים לא קל להבחין בכך מאחר וילדים מפתחים תחום אחד או שניים שבהם הם חזקים ובהם הם מנסים לשלוט כמנגנון פיצוי על אותם תחומים בהם הם חלשים.
שימו לב לקשיים של ילדכם, מאיזה מקום זה בא. אל תכריחו, תלחיצו או תעמיסו. ישנן משימות שהם אינם מסוגלים לבצע, הם חשים חסרי אונים שאינם יכולים לשלוט על הגוף שלהם.
עזרה, תשומת לב, אהבה ועידוד יגדילו את הדימוי העצמי הנמוך שלהם.
עִבדו איתם על פי צרכיהם ויכולותיהם. אם לילד קשה להתלבש בבוקר באופן קבוע, נסו לבדוק האם הבגדים לא נוחים לו, התפרים, סוג הבד או שבעצם לילד יש בעיה של תכנון מוטורי לקוי- מסורבלות בפעולת ההתלבשות.
התארגנות בוקר יכולה להיות חוויה נעימה לכל יושבי הבית אך במקרים אלו היא הופכת למורטת עצבים.
בארוחות המשפחתיות, אם הילד נמנע באופן קבוע מסוגי מרקמי מזון מסוימים, אל תנקטו בגישה של נתינת האוכל בכוח כדי שיעבור את מבחן הפחד. הילד פשוט לא יכול לאכול. זה לא שהוא לא רוצה. ניסיונות בכוח רק יצרו מצב הפוך- התנגדות גופנית חזקה ולעיתים התפרצויות וזעם.


אם אתם שומעים הלמות פרסות
חפשו סוסים ולא זברות


לא פעם, קיימים מצבים בהם מגיעים אלי כדי לשפר את התחום הדידקטי ו\או ההתנהגותי של הילד, אולם תוך כדי תהליך העבודה מתגלים פרמטרים ( במישור החושי), המשפיעים בצורה חזקה על התחום אותו הם רצו לשפר.

קחו לדוגמא ילד הנמנע ממגע. גם כאשר ירצה להקשיב למהלך השיעור ובטעות השכן שלו יגע בו התגובה שלו תהיה קיצונית ביחס למקרה. לעומד מהצד הדבר יראה כהתפרצות לא מובנת והדרך לעונש תהיה מאוד קצרה. דפוס התנהגות זה לא ישתנה אלא רק אם הילד יקבל את התנאים המתאימים לו. הלחץ והמתח בו הילד נמצא רק מחריפים את הקושי והתסכול.
זהו מעגל קסמים שסופו ותחילתו הם בהערכה עצמית נמוכה.

תהליך העבודה עם ילדי spd, הוא איטי אך עקבי, אני מראה להם כי אני מכבדת את המקום בו הם נמצאים ובד בבד נותנת להם להתנסות בחוויות אחרות, וכן את הזמן להכיל זאת ולהבין שאפשר לעזור ולהקל.
אימון והתנסויות חדשות יקנו להם מיומנויות יותר גבוהות.
כאשר מזהים את הקושי התחושתי וההשלכות שיש לילד מכך (ברמה חברתית, לימודית וכו,), נבין שמעשיהם לא נובעים מהצורך לעשות "דווקא", אלה מקושי בוויסות התחושתי.
כמו כן, יש לשים לב כי במצבים כאלו לעיתים קרובות יכולה להיווצר אבחנה מוטעית. ילד עם קושי בעיבוד השמיעתי, יכול בנקל להיות מאובחן כילד עם בעיות תקשורת או לקוי למידה מכאן שתהליך העבודה עימו יהיה בהתאם לאבחון בשעה שהפתרון הוא במישור התחושתי.
הפרעה בעיבוד החושי בהחלט יכולה להשפיע על הקשב ועל יכולות הלמידה. לכן, חשוב לזכור, לא למהר ולקטלג את הילד תחת תווית כזאת או אחרת ומערכת של אמון, הבנה, קבלה והכלת הילד חשובה מאוד בתהליך הטיפול בין כל הגורמים הסובבים אותו .